“אני מת לעוף מפה”, סינן לעברנו בשקט, על המזח בצ’ינגדאו, סין, הילד האילתי שלפני 4 דקות זכה במדליית ארד בגלישה, המדליה הישראלית היחידה באולימפיאדת בייג’ינג.

רגע אחרי פרץ אדיר של שמחה בו הרימו אותו (עטוף בדגל ישראל) ואת סירתו, כל נבחרת השייט הישראלית (תמונה ששודרה בכל העולם), דקה אחרי שמאמנו האילתי ממוצא ארגנטינאי רפא בלילוס פרץ בבכי, ושנייה אחרי שכל התקשורת הישראלית התקיפה אותו בשאלות רגש, שחר צוברי עדיין עמד שם “קול” ואדיש, כי כפי שאמר לנו, חודש לפני הארד, על חוף הים בתל-אביב כשאף אחד עוד לא ידע מה זה צוברי – “אני פשוט נולדתי ‘קול’”.

בחרנו לעשות סרט תעודי על 2 הבטחות אולימפיות קצת מנוגדות: אריק זאבי שכבר זכה במדליה באתונה, דמות מפורסמת בארצנו שזו לו אולימפיאדה אחרונה והבטחה צעירה מאילת, ילד אלמוני ומקסים בן 21 ושמו שחר צוברי שבייג’ינג היא הפעם הראשונה בה הוא הולך במדי הספורט הרשמיים של ישראל. הסרט ישודר בסביבות סוף ספטמבר בערוץ 10.

 

 

Get the Flash Player to see this player.

לא חלמנו לרגע שההימור יפגע בול כל-כך דרמטי וגדול כשמדינה שלמה מכתירה את גיבורה החדש – צוברי.  ושחר, שנציגת הוועד האולימפי רצה אחריו במרינה הסינית ומודיעה לו שפרס על הקו רוצה לדבר איתו, רק שחר יכול להגיד לנשיא שלנו בשיא ה’קול’ ושיא הקסם – “תגידי לנשיא שאני חייב להחליף לבגדים יבשים, שינסה שוב עוד רבע שעה”.

אבל בסוף היום הארוך, במסיבה שלאחר הזכייה כשהמדליה על צווארו ואחרי כמה משקאות, שחר ה’קול’ התוודה בפנינו, שכן, עכשיו הוא קצת מתרגש.

לעמוד “סיפור אולימפי” באתר ארצה

 

כשאריק זאבי נאנק מכאבים, אולם ג’ודו שלם נאלם דום.

ארבעה ימים לפני טיסתו לסין, למה שעשויה להיות האולימפיאדה האחרונה של אחד מגדולי הספורטאינו,  פריצת דיסק ישנה של זאבי התעוררה בזמן רע מאד.

אבל לא בכדי, אריק הוא מדליסט אולימפי ושלוש פעמים אלוף אירופה בג’ודו.

שלושה ימים בלבד אחרי אותו בוקר קשה וכואב, לילה לפני הטיסה לאולימפיאדה, זאבי ישב עם ארוסתו רוית בארוחת ערב אצל הוריו בפרדס כץ ואמר בלי שמץ של היסוס – “אני הולך על הזהב”.

“בשביל הזהב” הוא סרט שעוקב אחר שלושת השבועות האחרונים והדרמטיים של ההכנות לאולימפיאדה של שתיים מההבטחות הגדולות שלנו למדליה – אריק זאבי ושחר צוברי.

הסרט ישודר בערוץ 10 ביום שלשי 12 באוגוסט בשעה 9 בערב.

שלושה שבועות לפני האולימפיאדה, נתב”ג היה מאד שקט ולא ניכרה שום תכונה במבואה כששחר צוברי נחת בשובו ממחנה אימון בסין.

הגולש בן ה-21 מאילת, שהעיף את מדליסט הזהב גל פרידמן והגיע במקום השלישי באליפות העולם, מגיע לתחרות החשובה בעולם כפרצוף לא מוכר בארצנו.

אבל, אם הילד האילתי יביא מדליה, אותו נתב”ג שקט, יהפוך בן רגע למועדון לילה בו צוהלים ורוקדים מאות ישראלים כשנער הפלא יחזור עם שרשרת חדשה. הלוואי

ממבט ראשון קשה להבין איך הילד האילתי הצנום הוא אחד הגולשים הגדולים בעולם כיום, אבל כששחר עומד מעל הים ואומר בטון האדיש, נטול השחצנות והקבוע שלו, פתאום הכל מובן:

צוברי – “אני יודע לעשות שלושה דברים: לשוט, להתחרות וגם לנצח”.

אריק ושחר, הזקן והים, מדליה אחת (או שתיים)  וכולנו שם.

בלוג הבא יגיע היישר מבייג’ינג, הזמן הצהוב החל.

 

לעמוד “סיפור אולימפי” באתר ארצה