הערב הפרימיירה החגיגית של פובידיליה !

החל ממחר פובידיליה בבתי הקולנוע בישראל!! ההתרגשות בשיאה!

הערב בשעה 19:30 ספיישל פובידיליה בברלין – בחדשות הבידור

בשעה טובה ומוצלחת אנו גאים ומאושרים להודיע על יציאת הסרט “פובידיליה” לאקרנים בישראל.

בסוף החודש, בתאריך ה-25/02/2010 (אוטוטו!!!!) תחל ההקרנה הראשונה והמרגשת של פובידיליה בארץ!

הסרט כאמור ייצא לאוויר בישראל לאחר שהוקרן בפסטיבלים שונים ומכובדים ברחבי העולם,

היינו בטורונטו לא מזמן וממש בימים אלו אנו עושים את ההכנות האחרונות לקראת פסטיבל ברלין.

כמובן שההקרנה בארץ, בבית מרגשת לא פחות ואולי אפילו יותר מההקרנות בפסטיבלים בעולם..

מחכים לראות אתכם בבתי הקולנוע, נהנים ומתרגשים יחד איתנו..

בברכת, יזראל היר ווי קום!!!

אפרת דור בתפקיד ג'סיקה

היי, הייתי רוצה לספר איך “יצרתי” את ג’סיקה.. אז נתחיל מהאודישן.. כבר מהרגע הראשון הבנתי שמדובר פה בסרט שונה. נכנסתי בדלת ובמקום כסא שמולו שולחן ומאחוריו יושבת בבטחה המלהקת שמצוידת במצלמה גדולה על סטנד גבוה, השתרעה שמיכה. דורון ויואב הבמאים ורותי בלום המלהקת ישבו בנוחות על השטיח והזמינו אותי לשבת על השמיכה. “האודישן הוא בישיבה או בשכיבה מה שנוח לך” …..אוקיי. נשכבתי בניחותא ושאלתי אותם איזה מין ג’סיקה הם רוצים?…. לפני שהספיקו לענות הצעתי שהיא יכולה להיות בריטית, צרפתייה, אמריקאית טיפוסית או במבטא דרומי.. התחלנו לחפש את הדמות וג’סיקה לבשה ופשטה מבטאים מגוונים ושפות גוף שונות. זה היה אחד האודישנים הכי מגניבים שהיו לי , הבמאים ואני התחברנו מהרגע הראשון.

כשהודיעו לי שמעוניינים בי לתפקיד , אז הבנתי שיש פה דילמה לא קלה. לא הייתי בטוחה איך זה יראה אם בסרט הקולנוע הראשון שאני משתתפת בו יש עירום, דמותי מאוד מינית ומפתה וחששתי… אבל אחרי שקראתי את התסריט הרגשתי בטוחה ומאוהבת בסיפור ובג’סיקה.

כדי להתכונן לדמות הרגשתי שאני חייבת לרדת לעומקה. ג’סיקה בעצם עוסקת בזנות באינטרנט.     “Web-cam-girl” מה זה אומר בכלל? הבנתי לפי התסריט שג’סיקה מלאה בכאב מודחק אך מציירת לעצמה עולם ורוד. זה לא הספיק לי  והחלטתי לגלוש ולחפש את ג’סיקה באינטרנט. שתהיה כמו שדמותו של עופר רואה אותה: טהורה ותמימה, לא כמו שאר הנערות הגסות והבוטות שיש בכל האתרי מין… ומצאתי. מצאתי אותה, מין סוג של ג’סיקה כזו בלונדינית ומתוקה  ודיברתי איתה. פעם , פעמיים. זה היה מטורף וגרם לי להבין לאן אני רוצה לקחת את הדמות הזו. בעצם אני חושבת שהיא הורכבה מהבלונדינית המתוקה באינטרנט, מחברה ותיקה שלי שהכרתי בדרום קרוליינה שגרה בקרוון , חסרת פרוטה, ו….. ממני.

ליום הצילומים שלי הגעתי ב-5 בבוקר אחרי שעומר אסף צבע לי את השיער לאדמוני ביום הקודם… הסט היה מדהים!!! ממש. והאווירה הייתה מאוד מלוכדת ומכבדת. הרגשתי מאוד בטוחה. עופר בא למרות שרק אני הצטלמתי כדי שהסצנות יהיו הכי אותנטיות ושארגיש הכי טבעי והיה עוצמתי.

זהו. כך עברו להן שנתיים. ופתאום… הסרט מוכן. זה מגיע כהפתעה גמורה, שכחתי שכבר עבר כל כך זמן מאז הצילומים. התגובות שהתקבלו על הסרט הפתיעו אותי והדהימו אותי. שמחה כל כך שהכרתי את יואב ודורון פז המדהימים שאימצתי לליבי.

 בעוד שבועיים אנחנו נוסעים כל הצוות (המפיקים,הבמאים, התסריטאים והשחקנים) להשתתף בפסטיבל הסרטים בברלין זוהי התרגשות וכבוד גדול מאוד. זהו אחד הפסטיבלים הנחשבים בעולם. אני גאה להיות חלק מהפרויקט המיוחד הזה, וחלק מגל הסרטים הישראליים שזוכים להתייחסות והכרה עולמית.

אני כבר סקרנית לראות את התגובות של הקהל הישראלי. לדעתי “פובידיליה” הוא סרט אמיץ, שלא מפחד לרדת לעומק הכאב שלנו ולעמוד פנים מול פנים עם הפחדים הכי גדולים שלנו. הפחד להשאר לבד לגמרי בעולם.

תודה

אפרת דור

(ג’סיקה)

ליאור פרחי, שדרג את הסלב 2

העונה השנייה של תכנית הקואצ’ינג המצליחה שלנו “שדרג את הסלב” עלתה לשידור החודש (דצמבר 09) בהוט בידור ישראלי. אנה ארונוב, הצל, ליאור פרחי ומורן אייזנשטיין הם ארבעת הטאלנטים שמנסים לשדרג את הקריירה שלהם בעזרת תהליך האימון שהם עוברים עם דלית אליהו.

העונה מלאת דרמה ורגש, מתובלת בהומור בריא של הטאלנטים גם כשהם עברו עליות ומורדות.

היה מרתק לצפות בתהליך שהם עברו (אסור להחמיץ את הסדרה), אבל אני רוצה לחלוק ארבעה רגעים קטנים בלתי נשכחים אצל כל אחד מהם:

ליאור פרחי אירח את שותפו המוזיקלי ירמי קפלן לארוחה תימנית “אסלית” בבית אימו של ליאור. לתדהמתו של ליאור, ירמי לא ידע מה זה חילבה ומעולם לא טעם סאלוף.

אבל ההלם על פניה של אימו של ליאור כשראתה את ירמי חותך בסכין ומזלג את המרק בתוך מרק העוף התימני שלה, היה רגע פיוטי.

אנה ארונוב הגיעה לאודישן שלה בערוץ הילדים ונפגשה עם טל מוסרי כהכנה לאודישן. אנה, רגועה ובשליטה בדרך כלל, נכנסה ללחץ די היסטרי כשמצאה את עצמה באולפן לבד לגמרי דקה לפני שהיא צריכה לאלתר מונולוג פתיחה לתכנית ילדים.

הרגע הזה בו אנה התחילה לדבר לעצמה בניסיון הרגעה ואז לקפץ ולרקוד כדי להשתחרר, בעודה נמצאת לבדה באולפן החשוף, היה מקסים ואנושי.

מורן אייזנשטיין נשבעה שהיא לא תעלה עם דלית על אף מתקן מפחיד בלונה פארק. הקללות שיצאו מפיה חמש דקות אחר-כך כשהיא ודלית צעקו כמו משוגעות כשהן הפוכות לגמרי על ספינת הפיראטים לא יגיעו לשידור. אבל הצרחות כן.

ורגע השיחרור שאחרי היה רגע  מסחרר ומשחרר.

יואב אליאסי, הצל, נהג חזרה לביתו בתום יום עמוס בהאמר הלבנה והמאסיבית שלו. הכובע השחור והבנדנה כרגיל לראשו, שעון הרולקס לזרועו ושני הפלאפונים בידו. בדרך הוא הוריד את שלושת חברי הפמליה שלו. התחושה שהוא משדר, למרות היותו איש מקסים, היא שהוא לא אדם שהיית רוצה לפגוש בסימטה אפילה. אבל כשהוא פותח את הדלת לדירת הפנטהאוז שלו, קופצים עליו שני כלבים וצווחים ונובחים. ואז גילינו לתדהמתנו שהראפר המאיים הצל מגדל בביתו שתי צ’יוואוות מיניאטוריות.

והרגע בו הוא חיבק ונישק את הצ’יוואוות היה מפתיע ומצחיק בצורה יוצאת דופן.

וכזאת היא העונה השנייה של שדרג, מפתיעה, מצחיקה, מרתקת ומרגשת.

>> לעמוד ההפקה של  שדרג את הסלב 2

עוד מעט זה קורה. עוד פחות מחודש. הבכורה העולמית של “פובידיליה” בפסטיבל טורונטו והלב כבר מתחיל להכנס למוד של “פעימות מואצות”. אחרי 3 שנים, 12 דראפטים, 357 ישיבות, 103 אודישנים, 332 אדווילים, 11,233 כוסות קפה, 90 משמרות עריכה, 132 משמרות אפטר, 22 ימי חזרות, 4100  ג’יגה של קבצים, 8000 תמונות סטילס והרבה מאד לילות בלי שינה – סוף סוף הגענו לפובידיליה שלנו. מדהים לראות איך לאט לאט הסרט יוצא לנו מהידיים ועובר לקהל. מתחיל ללכת בצעדים קטנים שהופכים להליכה בטוחה ולריצה. ואם כבר רצים, אז אין מקום יותר טוב להתחיל בו מאשר פסטיבל טורונטו. שבוע של חגיגת סרטים ענקית, מלאה באנשים שבאים לראות את “פובידיליה” מוקרן בפעם הראשונה בעולם. זהו, מה שלא יקרה, לאן שלא נגיע, וויל אולווייז הב טורונטו… יואב ודורון פז.

>> לעמוד ההפקה של פובידיליה

תגובה אחת

רודריגו יעלה בקרוב עם תכנית חדשה בגלי-צה”ל, שלומי מתחיל לעבוד על אלבום ראשון, אילנה עם פיילוט שמסקרן ערוצים ודניאלה עם תחילת הופעה. אבל אלה לא הסממנים היחידים להצלחת התכנית “שדרג את הסלב”.

מיד בסיום העונה הראשונה (יום הצילומים האחרון היה לפני פחות מחודשיים) הוט בידור ישראלי מיד הזמינו אותנו לפגישה ואמרו – תתחילו עכשיו לעבוד על עונה 2.

העונה השנייה תהיה יותר סוערת וזוהרת מקודמתה.

השמות יהיו גדולים יותר, השיאים חזקים יותר והרגש יפרוץ בעוצמה אדירה.

בשבועות האחרונים אנחנו עושים סבב פגישות בלתי פוסק עם טאלנטים שמאמינים שבעזרת תהליך אימון אמיתי עם דלית הם יכולים להגיע למקום הרבה יותר גבוה בקריירה שלהם.

ברור לכולם שבדרך יהיו רגעים לא קלים ומשברים קטנים כגדולים, אבל המטרה – לשדרג את חייהם – עומדת בראש מעייניהם.

שדרג 2 יוצאת לדרך. בקרוב נודיע על השמות ונתחיל בצילומים. באוויר בנובמבר. היכונו.

זהו זה. סיימנו לערוך את הפרק האחרון (והפרובוקטיבי מכולם) של הנרגנות. הסדרה כבר משודרת (בכל יום רביעי ביס דוקו) והתגובות מסביב מגיעות כל הזמן, ומתחלקות לכאלה שזה נורא הצחיק אותם (בעיקר ההומור העצמי של הבנות) וכאלה שמוטרדים מהמסרים העגומים שהבנות מעבירות (למשל על השפעת ההזדקנות או משבר האמון ביחסים מונוגמיים) וכמובן שלכל אחד יש את הפייבוריטית שלו (מי שלכם?).

לא מעט אנשים משווים את העונה הזו לזו של הנרגנים – בעוד שאצל הבנים ההתנרגנות מגיעה ממקום של השלמה ואפילו של כוח – הם מבקרים את העולם ואת עצמם יותר כצופים מהצד המשלימים עם המציאות הדפוקה ומתנהלים בין כל הטמטום שמסביבם בתחושת עליונות קלה, נראה שאצל הבנות הקיטורים מגיעים ממקום כואב יותר, כאילו הן משלמות מחיר אישי כבד יותר מהבנים. אין ספק שלנרגנת (וכנראה לנשים בכלל) קשה יותר להזדקן, היחסים שלהן עם בני או בנות הזוג שלהן סבוכים יותר, וההתמודדות שלהן עם הסביבה, גם אם מדובר בנשים חזקות ומצליחות, הרבה פחות ברורה מאליה. כנראה שבאמת מדובר, עדיין, בעולם של גברים.

לפנינו עוד פרקים מרגשים במיוחד. חכו לפרק על המשפחה והילדים, שם אנחנו לומדים מה הן באמת מרגישות כלפי הצאצאים שלהן, לפרק שבו הן מסבירות מה הקשר שבין שופינג למצב הנפשי שלהן, לזה שמתאר את ההתמודדות שלהן עם כל בעלי המקצוע (הגברים) שהן נאלצות להיעזר בהן בחיים, וכמובן לפרק שעוסק באוכל, דיאטות, בישולים והפרדוקס הנצחי בין הצורך לבשל לכולם אבל לא לאכול כלום… בפרק האחרון הן מדברות על כל מה שלא נהוג לדבר עליו: ניצול הנשיות שלהן, שנאת נשים והרבה הרבה סקס. יש למה לחכות.

אז בהזדמנות זו אנחנו רוצים להודות לכל 16 הנרגנות שהסכימו לשתף פעולה ולחשוף באופן כנה ואמיץ את מה שעובר עליהן. יצא מצחיק, עצוב, מרגש ובעיקר, כמו שאומרים בריאליטי “אמיתי”. היה נורא כיף לשוחח עם כל אחת מכן, ועכשיו נוכל לחזור ולשבת לבד בחושך, לפחות עד העונה הבאה.

לאתר הנרגנות בוואלה! yes

לעמוד הנרגנות באתר ארצה

יום הצילומים הראשון שלנו היה סגרירי ואפור של תחילת פברואר. מוקדם בבוקר הגענו לאשדוד לבית הוריו של שלומי בראל. בראל שהופיע בגמר כוכב נולד לפני שנתיים, נאלץ לחזור לחדר נעוריו אחרי שנתפס עם סמים בצבא.

התחלת צילומים היא תמיד דבר מותח ומרגש, על אחת כמה וכמה כשמדובר בסידרה חדשה ובפורמט חדש.

“שדרג את הסלב” היא סידרת דוקו-ריאליטי שבה הקואצ’רית דלית אליהו פוגשת ארבעה טאלנטים שהקריירה שלהם מעט תקועה – רודריגו גונזלס, אילנה אביטל, דניאלה פיק ושלומי בראל – ומוציאה אותם לדרך חדשה.

הרגישות בצילומי סידרה כזאת היא גבוהה מאד כיוון שהטאלנטים נדרשים לחשיפה נפשית ומקצועית והאומץ שהארבעה הפגינו במהלכה היה מרשים.

חזרה ליום הראשון ולבית שלומי בראל באשדוד. דבורה אימו שאירחה אותנו בקסם ובחום רב ביקשה בתחילה שלא להתראיין או להצטלם. בהמשך היא התרצתה ודיברה למצלמה.  אחרי כמה שאלות כלליות דבורה הפתיעה אותנו והחלה לבכות.

האישה החזקה הזאת שילדה את שלומי בגיל 15 ושאוהבת אותו אהבת נפש לא הצליחה להסתיר או לזייף את תחושותיה. היא בכתה וסיפרה כמה שלומי איכזב אותה כשנתפס עם סמים וכמה הוא נכנס לטראומה מהסיפור ושזה גרם לו להיכנס ל”קומה” שממנה הוא עדיין לא התעורר. וכמה היא חסרת אונים לגביו.

חצי שעה אחר-כך, בשיחתו הראשונה עם המאמנת האישית, דלית אליהו, שלומי סיפר כמה הוא משתוקק לחזור ולהופיע ולשיר על הבמה. ושאין לו מושג מה צריך לעשות.

במהלך החודשיים של תהליך האימון של שלומי (וצילומי הסידרה) הוא חווה עליות מרגשות ומורדות קשות. בין השאר דלית ביקשה ממנו שמעבר להתקדמותו המקצועית המוזיקלית שלומי ייצא לעיבוד ויפרנס את עצמו. משמרת המלצרות של שלומי בנאפיס באשדוד הייתה לו חווייה קשה אך מבגרת. שלומי עזב בזעם את המקום כיוון שהוא רואה את עצמו כמוזיקאי ולא מלצר. אך יום אחר כך הוא החל לעבוד בחנות מוזיקה בתל-אביב.

המשבר הגדול ביותר של שלומי היה אחרי המפגש הראשון עם המפיק המוזיקלי טל פורר. טל אמר לשלומי שהוא מוכן לעבוד איתו על סינגל לשיר “ניגון הדממה” בתנאי אחד – ששלומי ישנה וישכתב את השיר לפי ההנחיות של טל. שלומי, שהיה מחובר בנימי נפשו לשיר, נקרע בין הרצון שלו לשמור את השיר כפי שהוא לבין הרצון שלו לעבוד עם מפיק מוזיקלי בכיר ולחזור ולהשתלב בתעשיית המוזיקה.

דלית הגיעה אליו לאשדוד בשעת לילה מאוחרת כששלומי היה מיוסר מלבטים. דלית ביקשה ממנו לעשות את הצעד הבוגר ולהחליט. היא הוסיפה שאם הוא צריך עזרה בהחלטה כדאי שיתייעץ עם מישהו שקרוב אליו במיוחד.

אחרי שדבורה אימו ייעצה לו לעשות את הצעד הנכון וללכת עם פורר היא סיפרה לנו שזה ריגש אותה עד דמעות ששלומי בכלל בחר להתייעץ איתה. עד אותו רגע, היא אמרה, הוא לא היה משתף אותה או מתייעץ עם אביו. וברגע שהוא לקח אותה למרפסת והחל לדבר איתה על ההחלטה החשובה שהוא צריך לעשות, היא חשה שהיא מתחברת מחדש לבן שלה.

בערב חמים ונעים של תחילת אפריל התכנסו להם מאות אנשים במועדון הבארבי בתל-אביב. הם באו לראות את שלומי בראל מופיע עם השיר החדש שלו.

דבורה בראל ישבה בשקט באחד משולחנות המועדון. הילד שלי התעורר, היא אמרה בחיוך נרגש. ואל תצלם אותי יותר, היא ביקשה.

לעמוד “שדרג את הסלב” באתר ארצה

מה לעשות, יש גם הפקות כאלו. הפקות שגם אחרי שנשמע הקאט האחרון ונפתחו הבקבוקים אנחנו עוד לא מאמינים שאשכרה זה ברמת קרה. על פניו זה נראה הזוי מכדי להיות אמיתי. דירת חלומות בהכי סטייל, דיווה מפוצצת מסטייל, מנהל אישי עם דיעה מוצקת על כל מה שקורה, 8 מצלמות, במאי עם חזון וסביבם באים והולכים טיפוסים מוזרים שנהגו על ידי תסריטאי טרוט עיניים. המילה בלאגן הייתה רשומה על כל שנייה ושנייה מההפקה הזאת. “מה לעשות, יש גם הפקות כאלו” מילמלו המפיקות והתכוננו לשבוע של אטרף ודרמות מהסרטים. במהלך הזמן שהיינו סגורים עם דנה אינטרנשיונל נזכרנו למה וכמה אנחנו אוהבים את העבודה שלנו. 

כשיש לך פרטנר מקצועי, פרטנרית במקרה של דנה, הרבה יותר קל לך להיות מקצוען במה שאתה עושה. זה פשוט בא בטבעי. ולמרות כל הלחצים (ד”ש לשי כרם), לוחות הזמנים הלא הגיוניים, התסריטים והטיפוסים ההזויים, מורכבות ההפקה ומיליון ואחד פרטים לזכור בכל יום – בכל זאת, הייתה אוירה של מסיבה מתוקתקת באוויר. כזו שכולם מגיעים בזמן, יודעים מה צריך לעשות ועושים את זה טוב. ועל הכל ניצח באווירה שמזכירה מדריך יוגה בדרמסלה -הבמאי  עדי סופר. עדי לא נתן לכשלים, אילוצים, חשפנים, גמדים ואנשים שמדברים דרך בובות שמסתובבים על הסט, להפריע לו יותר מדי בלעשות את העבודה. אה- וגם לא לזה שהכוכבת הראשית שלו בכלל קרועה מגעגועים לכלבה האהוב.. (שולחים מכאן איחולי החלמה לברדפורד).

 בד”כ, המשפט “לא באנו לפה בשביל להנות” הוא משפט סותם הפיות הקלאסי בהפקות. בהפקה הזו, אנשים אשכרה התבאסו שנגמר. כן, כולל הטכנאים. ועל הדרך גם למדנו כמה מילים מבית מדרשה של דנה שילוו אותנו לכל החיים כמו: “נשבר לי הפישפישיו”, “קופצת לארון”, “אני בדגל אדום” והקלאסיקה המודרנית “אקוץ’ פאקוץ’”. בקרוב גם אתם תדעו מה זה אומר. מה לעשות, תודה לאל שיש גם הפקות כאלו.

לעמוד “דנה נמה דנה קמה” באתר ארצה